ביאור:בראשית כט כז
בראשית כט כז: "מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וְנִתְּנָה לְךָ גַּם אֶת זֹאת בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד עִמָּדִי עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית כט כז.
מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת
[עריכה]"שְׁבֻעַ" – המילה הזאת היא שבועה ולא המספר 'שבע' (7). לבן דרש שיעקב ישבע שהוא יעבד עוד שבע שנים עבור רחל, ואז, עוד באותו הערב, יעקב יקבל את רחל כאשתו.
החוזה הראשון היה פעולה תמורת פעולה - יעקב יעבוד, ולבן ייתן לו את בתו לאחר תום תקופת העבודה.
החוזה השני היה הבטחה תמורת פעולה - יעקב ישבע לעבוד עוד שבע שנים, ולבן ייתן לו מראש את בתו השנייה.
לבן זכה
[עריכה]- הוא לא יהיה אחראי אם ליעקב יהיו צרות עם בנותיו - הוא נתן את כולן.
- יעקב יקבל הגנה בביתו לתקופה ארוכה יותר.
- ליעקב יהיו הרבה נשים והתחרות ביניהן תגרום להולדת ילדים רבים.
- ילדיו של יעקב יגדלו בביתו של לבן ויהיו חסונים ואמיצים (בניגוד לאביהם בסיפור דינה (ביאור:בראשית לד לא) ).
- בזכותו תתקיים ברכתו לרבקה וברכת אלוהים לנכדיו.
יעקב זכה
[עריכה]- הוא יקבל הגנה, משפחה גדולה ואת רחל היפה. בהמשך הוא גם יצא עשיר מלבן.
אלוהים זכה
[עריכה]- רצונו של אלוהים יתקיים "וְנִבְרְכו בְּךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה, ובְּזַרְעֶךָ" (בראשית כח יד).
רחל ולאה זכו
[עריכה]- הן נמצאות ברשימת האימהות, ואנו מברכים אותן מדי יום.
זלפה ובלהה זכו
[עריכה]אין ספק שלבן ידע שפלגשיו, בסוף, ילדו ילדים ליעקב, כפי שעשתה שרי שנתנה את הגר אמתה לאברם, כדי להביא בן לאברם (ביאור:בראשית טז ב), לפי חוקי חמורבי.
האמות ידעו:
- כאשר אמה מביאה בן לאדון, הבן הוא ילדו של האדון, ומגיע לו חלק שווה ברכוש אביו, רק שהוא מקבל לבחור את חלקו אחרי הבנים מנשות אדונו.
- אמה שילדה לאדונה, אסור למכור אותה. אסור לענות אותה, כל עוד היא לא מתחצפת לשאר הנשים.
- במות האדון, אמה שילדה לאדונה, יוצאת לחופשי.
כך האמות ידעו שהן תזכנה לחופש, וברכת אלוהים בילדיהן, ולא היה איכפת להן ללדת ליעקב, אפילו אם הוא היה איש זעיר (ביאור:בראשית כה כו), וילדיהן יהיו זעירים כמוהו.